טבריה

 

בשבוע שעבר זה קרה. חוק טבריה עבר בכנסת בקריאה שניה ושלישית, ונכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. כעת, לאחר העברת החוק, צפוי יו"ר הוועדה הקרואה בעיר, בועז יוסף, להתפטר בשבועות הקרובים מתפקידו ובכך נסללת דרכו, לכאורה, להתמודד לראשות העיר. אבל זה לא סוף הסיפור, למעשה זו רק ההתחלה. אבל בשביל להבין את הסיפור של טבריה בבחירות האלו, איך הם נהפכו לבחירות הכי סוערות והכי מדוברות בבחירות הנוכחיות, יש צורך להתחיל מהבחירות הקודמות.

כבר שנים שהפוטנציאל העצום של העיר טבריה לא מנוצל. מעיר תיירות שיושבת על חוף הכנרת, הפכה טבריה למקום מוזנח. לכן, כאשר הגיע מועמד צבעוני וססגוני שהבטיח להחזיר את העיר לראשיתה, תושבי טבריה נשבו בקסמיו. בבחירות האלה זכה רון קובי ל 45.38% מקולות התושבים, והרשימה שלו 'מרימים את טבריה' הכניסה שישה מושבים למועצת העיר, מתוך 15 המושבים הקיימים. שני מושבים נוספים שהיה קובי מצליח לגייס לקואליציה שלו היו מספיקים לו בשביל לשלוט בעיר ביד רמה. אבל זה לא קרה. קובי לא הצליח לגייס אף לא אצבע אחת נוספת.

 בהתחלה עוד הצליח קובי לפצל את סיעת 'למען הקהילה' בעיר, ולהביא משם אצבע נוספת. במקביל גם התנהל משא ומתן עם מפלגת הבית היהודי, אבל מהר מאוד זה התפוצץ. "העברתי לו רשימת דרישות פשוטה אבל הוא אמר כאן אני מחליט ומאז התעלם", סיפר באותם הימים יו"ר מפלגת הבית היהודי בעיר, רפאל טרבלסי. קובי נשאר עם ההצלחה של המפלגה שלו בלבד, אבל עם שישה חברי מועצה בלבד קשה להעביר את תקציב העיר. זה הדבר שהוביל בסופו של דבר להדחתו של קובי והקמתה של וועדה קרואה, ולכך ששנה לאחר מכן יגיע לשם מבקר העיר לשעבר ולאחר מכן גזבר העיר לשעבר – בועז יוסף.

כמו על כל דבר, גם על מצב העיר לאחר ארבע שנים בהם בועז יוסף עומד בראשותה, יש מחלוקת. הקולות בעיר נשמעים לכאן ולכאן. יש מי שרואה התחלה של שינוי ויש מי שרואה מנגד ניסיון השתלטות על העיר. בין כך ובין כך את המובן חייבים לציין - לא דומה התנהלות של ראש עיר להתנהלות של יו"ר וועדה קרואה, שנהנה מעבודה כמעט ללא ביקורת, ובטח ללא אופוזיציה. זאת הסיבה שעד כה, חלה תקופת צינון על ראש וועדה קרואה שביקש להתמודד בבחירות שלאחר מכן. החוק החדש, שהועלה על ידי ח"כ עמית הלוי מהליכוד, מבקש לשנות את זה ולקצר את תקופת הצינון לחודשים ספורים בלבד.

ח"כ הלוי מסביר שהוא בכלל לא העלה את החוק לבקשתו של בועז יוסף, בטח לא לדרישתו של דרעי. הרעיון, לדבריו, עלה בעת סיור בעיר כאשר שמע את תחושותיהם של התושבים שרצו שיוסף ימשיך בתפקידו בראשות העיר. הלוי מסביר שזוהי הזכות הדמוקרטית של התושבים לבחור את המועמד הטוב בעיניהם, ולכן יש לאפשר גם ליוסף להתמודד על התפקיד. אבל זאת לא הבעיה היחידה. לפני כן צריך יוסף להעביר את כתובתו לטבריה, מכיוון והיום הוא מתגורר בכפר חיטים הסמוכה. בעיית המגורים, אגב, נוגעת גם לרון קובי שמשפחתו עדיין מתגוררת בתל אביב וגם לעו"ד שני אילוז, מתמודדת נוספת לראשות העיר, שבעבר גרה בטבריה וכעת חזרה אליה בשביל להתמודד בבחירות.

עו"ד אילוז היא חברת ליכוד וותיקה. כאשר היא הבינה שהליכוד מעביר את החוק לטובת בועז יוסף, היא הרגישה נבגדת. זאת הסיבה ששעות ספורות לאחר שהחוק עבר, חברה עו"ד אילוז לתנועה לאיכות השלטון והתנועה לטוהר המידות והגישה יחד איתם עתירה לבג"צ כנגד החוק. כעת הכדור הלוהט נמצא בידיים של שופטי בג"צ שצריכים להכריע האם יש לבטל את החוק, או לתת אור ירוק לריצה של בועז יוסף, ובכך בעתיד גם למקרים דומים. בבחירות הקודמות הוכיח בג"צ, במקרה של יצחק פינדרוס בעיר אלעד, שהוא לא מפחד לפסול מועמדים גם בישרות האחרונה של הבחירות.

אבל עד שהשופטים יאמרו את דבריהם, ישנם עוד מועמדים נוספים שבכוונתם לרוץ לראשות העיר. בשלושה הבולטים שבהם כבר נגענו, וזה הזמן לתת את תשומת הלב גם ליתר. הראשון הוא ראש עיריית טבריה לשעבר, יוסי בן דוד, שהפסיד לקובי בבחירות הקודמות והפך למוביל האופוזיציה בזמן שאין בדיוק קואליציה. מועמד נוסף לראשות העיר הוא עו"ד מאיר אלמקייס, שמעיד על עצמו כטברייני מלידה ומבחירה. בסוף השבוע האחרון דווח בעיתון המקומי של טבריה 'קורה בכנרת' על כך שהשניים נמצאים במגעים מתקדמים לריצה משותפת. ההחלטה בנושא תתקבל לאחר הכרעת בג"ץ האם בועז יוסף רשאי להתמודד או שמא תיפסל מועמדותו.

לצידם מתמודד גם אביב יצחק, בן 27 בלבד, שהכריז בחג החנוכה האחרון על התמודדותו לראשות העיר. "הגיל שלי יאפשר לי להיות ער וקשוב לאתגרים ולצרכים של כל אחד ואחת מכם. אני יוצא אתכם למסע של שנים ארוכות, מסע שיתחיל בהגעה שלי ושל שותפיי לכל פינה בעיר כדי להקשיב וללמוד, ויוביל לעשייה והגשמת החלום", הוא הסביר את גילו הצעיר. בשבוע שעבר השיק מועמד נוסף את קמפיין הבחירות שלו, דודיק שטרית, ששם בראש הקמפיין את תיקון הגירעונות הכספיים של העיר. ואם הרשימה הזאת לא מספיקה יש גם את המועמד יניב כהן, מוסכניק במקצועו, שמתמודד לראשות העיר, מועמד בשם עו"ד יוסף טויטו, וכן העיתונאי המקומי אופיר נחמני שרץ אף הוא לתפקיד.

כאשר מסתכלים על רשימת המועמדים פה, עשרה במספרם, מבינים את גודל ההשפעה שיש להכרעה של בג"צ בנושא של טבריה. על פניו, שני המועמדים המובילים הם רון קובי ובועז יוסף, עם יתרון קל לקובי. כך לפחות עולה מסקרים שונים שפורסמו עד כה. עם זאת, פסילה של יוסף עלולה לטרוף מחדש את הקלפים ולהביא לבנייתן של שותפויות שונות שיסדרו מחדש את השחקנים על לוח המשחק. אבל דבר אחד בטוח, גם במערכת הבחירות הזאת לא עומד להיות משעמם בטבריה ואפילו לא לרגע אחד.

ועוד מילה אחרונה, ברשותכם, על רון קובי. כבר במערכת הבחירות הקודמת החרדים, ובעיקר אריה דרעי, עמדו במוקד הקמפיין שלו. גם לאחר מכן, משלא הצליח להקים קואליציה ולהעביר תקציב, האשם העיקרי היה שוב פעם דרעי, למרות שפעם אחר פעם דרעי נהג לפנים משורת הדין ונתן לו הארכה להעביר תקציב. גם את הליך השימוע הוא העביר לזאב אלקין בשביל שלא תהיה אפילו מראית עין. גם כעת דרעי על המוקד, כאשר כעת הטענה היא שבועז יוסף הוא מקורב שלו. בין כך ובין כך, הכישלון של קובי, כפי שהבאנו בשורות אלו, רשום על שמו בלבד. אף אחד לא מבטיח שהפעם, אם שוב לא תהיה לו קואליציה, הוא יתנהל בצורה שונה. במקרה כזה שוב תוקם וועדה קרואה בעיר, וכל הסיפור יחזור, חלילה, מההתחלה.